פסק-דין בתיק ת"א 36151-06

1. התביעה דנן עוסקת באחריותה של הום סנטר בע"מ [להלן - " הום סנטר" או " הנתבעת"] ומבטחתה, לנפילתו של התובע, יצחק פורמנץ, מסולם, נפילה בעקבותיה נפגע ברגלו ונותר לו נזק גוף.

הרקע לתביעה

2. התובע, יליד 25.12.48, מהנדס אלקטרוניקה ויזם בתחום החומרה והתוכנה.

3. הום סנטר, הנתבעת 1, הינה יבואנית של ציוד לבית, ובכלל זה של סולם מפרקי שנרכש על ידי התובע לטענתו, מסניף הנתבעת ברעננה. הנתבעת 2, כלל חברה לביטוח בע"מ, הינה חברת ביטוח אשר בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, ביטחה את הנתבעת בביטוח אחריות.

4. לטענת התובע, ביום 8.08.04 ביקש לגזום ענף עץ בגינה ציבורית הסמוכה לביתו. לשם כך נעזר בסולם אותו רכש מהנתבעת.

5. מדובר בסולם בעל ארבעה מקטעים, ואשר ניתן להציבו במספר מצבים.

6. על מנת להגיע לענף אותו בקש לגזום, פתח התובע את הסולם לכל אורכו, השעין אותו על העץ ולאחר שסיים לגזום את הענף, החליק הענף לאורך הסולם, פגע בסגרי הביטחון, גרם לפתיחתם וכתוצאה מכך התקפל הסולם והתובע נפל מגובה של 2.5 מטר ונפגע בקרסול ובכף רגל ימין. 

7. ממקום התאונה פונה התובע לקבלת טיפול רפואי בבית חולים מאיר. שם אובחן כי הוא סובל משבר בעקב רגל ימין.

8. התובע עבר ניתוח לשחזור עצם העקב הימני וקיבוע פנימי של השבר. התובע אושפז בבית החולים עד ליום 16.08.04. לאחר הניתוח, בוצע קיבוע בגבס למשך כשלושה שבועות לאחריהם הוחלף הגבס לגבס קל למשך כששה שבועות נוספים, בהם התהלך התובע באמצעות הליכון ללא דריכה.

9. לטענת התובע, נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 15% בגין הגבלה בתנועות הקרסול, על פי חוות דעתו של ד"ר לידור. הנתבעות הסתמכו על חוות דעתו של פרופ' נרובאי, לפיה לתובע 10% נכות בלבד כתוצאה מן התאונה.

טענות הצדדים בשאלת האחריות

טענות התביעה

10. התובע טוען כי הנתבעת התרשלה בכך שמכרה את הסולם, ללא הוראות בטיחות מינימאליות ואלמנטאריות וכי על פי חוות דעת המומחה בתחום הבטיחות מטעמו, אינג' אריק יודלה , קיימים מפגעים בטיחותיים חמורים בסולם.

11. מר יודלה מציין בחוות דעתו כי הסיכונים הגלומים בסולם היו אמורים להיות בידיעת הנתבעת, אולם היא בחרה לשווקו כפי שהוא, מבלי לספק לצרכניה כל מידע בטיחותי בעניינם של סיכונים אלו ובעניין הדרכים להימנע מהם. מנתוני המקרה עולה כי הנתבעת לא התריעה בפני התובע על הסיכונים הכרוכים באותן תצורות שבטיחותן מועטה ולא סיפקה לו כל מידע לגבי התצורות ודרכי השימוש הבטיחותיות יותר, אם בכל הקשור להצבת הסולם כשהוא פרוס למלוא אורכו וגם בתצורות מסוכנות אחרות.

12. לטענת התובע, הסולם קרס מסיבה אחת בלבד והיא עצם הצבתו באחת מהדרכים  האמורות בתווית ההדרכה שעל גבי הסולם, הצבה שגרמה לפתיחת הלשוניות ולקריסת הסולם. עובדה זו, לטענת התובע, לא הופרכה על ידי מומחה הבטיחות מטעם הנתבעת.

13. הנחת הסולם בשניים מתוך ארבעת המצבים המצויינים על ידי התווית בסולם, אשר סיפקה הנתבעת לתובע, לא רק שאינם בטוחים אלא מסוכנים מאוד. עובדה זו אינה מצויינת על גבי הסולם, אלא ההיפך הוא הנכון, אין כל איסור להציב את הסולם בצורה מסויימת. לא צורפו כל הוראות הדרכה או בטיחות מהן ניתן ללמוד שלא להציב את הסולם במנח שהוצב ביום התאונה. 

14. התובע טוען כי רשלנותה של הנתבעת מתבטאת בכך ששיווקה ומכרה את הסולם ללא מתן הוראות בטיחות והפעלה מתאימים, ללא סימון המצבים המסוכנים וגרמה לכך שהתובע לא יידע על הסיכון הממשי החבוי והטמון בסולם, ועל האפשרות שהסולם יפתח באופן אקראי.

15. התובע טוען כי רשלנות הנתבעת מתבטאת בכך שעברה על חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980 (להלן:"החוק"), בעת שנתנה הוראות שימוש בסולם אשר אינן מספקות בנסיבות העניין ובהתחשב בסכנה הכרוכה בשימוש במוצר. מבין כל הוראות השימוש אשר ניתנו למוצר אין אף הוראה המורה והמזהירה מפני הסכנה של פתיחת הסגרים וקריסת הסולם, כפי שארע לתובע בתאונה.

16. באשר לאשם תורם, התובע טוען כי אין להטיל עליו כל אשם תורם בנסיבות המקרה שבנדון, שכן השימוש אשר עשה בסולם הינו בגדר שימוש רגיל ביותר, כפי שעושה כל אדם העושה שימוש בסולם, באופן שאינו חורג מהשימושים המיועדים לו. התובע לא חרג מכל הוראה המצויינת על גבי התווית אשר הודבקה על הסולם ולא העלה בדעתו כי יתכן מצב בו הלשוניות יכולות להיפתח בעת שימוש רגיל בסולם. קריסת הסולם ארעה אך ורק מחמת הנחתו במצב המהווה סכנה וללא כל קשר לפעילות אשר ביצע התובע אותה העת על הסולם.